Poems in German
Ein Blatt ist gefallen
Ein Blatt ist gefallen
Fragt, warum es so einsam ist
da lauscht ein stiller Wind
mein Kind die anderen hat ein
Sturm in die Ferne verweht.
Das Blatt in die Ferne verweht
Sucht seine Kameraden
Die dort ein Heim
Gefunden ,
nach Ruhe streben
............................................................................
Aus dem Fenster In meinem
Bettchen stehend schaute
Flieders Duft mich berauschte
die Schoenheit der Natur
im erwachendem Juni
Knospen auf kahlen Stengeln sprossen
blitzblanke Fliederkaetzchen
Fruehlingsboten den schoenen
Monat Juni schmueckten.
Blick des Kindes auf bluehenden Flieder fiel
Flieders Duft sein Kinderzimmer fuellte
Ein waehrender Genuss
An schoene Kindjahre erinnert
Es war so schoen im Juni geboren zu sein
Dem Erwachen der Natur zu folgen.
Bezauberndes Gruen und reiche Blumenwelt
Meine Seele bereicherten
Gluecklich ein Junikind zu sein
Oh liebster Juni was ist aus dir geworden
In tiefe Finsterniss geraten, meine Traumwelt
fuer immer verloren, oh liebster Juni
du bist in ewige Trauer gehuellt
was ist aus dir geworden.
Im schoenen Juni die Sonne lachte
Den zum Himmel Aufschreienden
Herzereissenden Ruf niemand hoerte!
Am blauen Himmel die Sonne lachte
Es war ein schoener Juni im Jahr 1942
Oh liebster schoener Juni,
unsere Wunden werden nimmer heilen.
............................................................................
Traenen fuellen die Augen
kollern an Backen herab
befeuchten Lippen,
es bleibt ein salziger Geschmack.
ein ewiger Schmerz!.
Oh liebster Juni was ist aus dir geworden
Wer hat dich in den Abgrund getrieben
Wo nur Leid und Schmerz verblieben
Meine Traumwelt zerstoert.
Mutti Salomea Vati Hermann und Bruder Rudolf
Nicht vergoennt war mich zu erleben.
Oh liebster Juni was ist aus Dir geworden
............................................................................
Ein Baechlein aus der Schlucht quirlt
fliesst an meinem Haus vorbei
Lustig in der Sonne glaenzend
denkt sich nichts dabei
ueber kleine Steinchen lustig tanzend
im fernen Horizont verschwindet
Als ploetzlich dunkle Wolken
Von kraeftigem Winde getrieben
den blauen Himmel verdeckten
Regentropfen die Erde befeuchteten
in einen tobenden Sturm verwandelt
Baeme aechzen liess, Blaetter in der Luft,
im wilden Tanz herumkreisten bis sie nass
erschoepft am Boden Ruhe fanden.
Das kleine Baechlein
in einen wilden breiten Strom verwandelt
mit riesiger Macht was friedlich am Ufer stand
die tobende Flut mit sich riss.
Felsen, kleine Holzhaeuser, Baeume und Geroell,
alle tanzten in der gewaltigen Flut
in Sekunden am fernen Horizont verschwanden
die gesamte Umgebung versank in einem unuebersehbaren See
............................................................................
Bunte Bluemchen rote rosa
Meinen Garten schmueckten
Als ueberraschend ein gelbes
Bluemchen sich zwischen
Ihren rosaroten Schwestern stellte
Zu Dritt meine Seele schmueckten
............................................................................
Durch einen bunten Rosengarten
Ich spazierte.
einer Rose mich naeherte,
ihr herrlicher Duft
meine kindische Seele berauschte
von einer Rose zur anderen tanzte
sie sagten sei unser Gast
in diesem kleinen duftigen Palast.
............................................................................
Das Leben geht weiter
Ist nicht immer heiter
Das Leben geht weiter
Auch wenn Liebe brennt
Das Leben geht weiter
Liebe in Scherben zerfaellt
Das Leben geht weiter
Ein Schiff an felsiger Kueste zerschellt
Das Leben geht weiter
Millionen zum Himmel schreien
Das Leben geht weiter
Was bleibt
Das Leben geht weiter
............................................................................
Ein Eichhoernchen ist ueber
Meinen Steg gelaufen
in einer Baumkrone
Blitz schnell verschwand
Ich mochte es in meiner Hand halten
Sein geschmeidiges Fell streicheln
Doch das Eichhoernchen
Meine Gedanken nicht kannte
in der Baumkrone blitz schnell
verschwand
blieb ich mit leerer Hand
............................................................................
Das Leben geht weiter
Der Mensch nicht gescheiter
Das Leben geht weiter
Frieden wird ferner
Das Leben geht weiter
Vergebens der Traum
Das Leben geht weiter
Es bleibt nur der Schaum
Das Leben geht weiter
Aus ist der Traum
Ich habe den Wunsch
Mensch zu bleiben
Zu jeder Zeit wo ich auch bin
meine Kinderstube
Vor Augen
mit Stolz tragen
nimmer vergessen
ein Mensch zu bleiben
wo ich auch bin
ist mein Wunsch
Mensch zu bleiben
............................................................................
Wer haette erzaehlt
Wenn nicht ueberlebt
Wer haette erzaehlt
Vom himmelschreienden
Leid und Schmerz
Nur wer ueberlebt
Gesehen und gehoert
Den Aufschrei
den Schuss
erschreckende Stille
zum Schluss.
Wer haette erzaehlt
Wenn nicht durch ein Wunder
Er hat ueberlebt
............................................................................
Das Alter stoehnt
ich lass mich nicht verwoehnen
das Leben hat mich nicht verwoehnt
ich gehe weiter und bleib nicht stehen
lass mich nicht verwoehnen
auch wenn das Alter stoehnt
............................................................................
Das Rauschen der Wellen ruht nicht
die Wellen laufend am Strand zerschellen
Ob das Leben uns gefaellt oder nicht
bin ich auf dieser Welt geblieben
ich bin dem Vorbild meiner Eltern gefolgt
wo ich war und wo ich auch bin
ein Mensch geblieben
ich hoere die Wellen
sie zerschellen am Strand
und kommen wieder
שירים בעברית
כשהייתי קטן
אהבה ידעתי
כשהייתי קטן
שמחה חוויתי
כשהייתי קטן
אמי האהובה
לידי הייתה
כשהייתי קטן
לאבא שלי
תמיד סיפור היה
כשהייתי קטן
לשמחתי על הקיר
מעל מיטתי אבא
רכבת נוסעת צייר
כשהיינו ילדים
עם ההורים לנופש נסענו
בצלו של יער האורנים
פרות יער אספנו
תותי יער ואוכמניות
טעמנו וגם
הביתה הבאנו
אוכמניות ותותי יער
אימא להנעת שנינו
בקצפת כיסתה
במרחק מה
ממקום שהותנו
את היער
פסי רכבת חצו.
צפירה ארוכה
את בואה בישרה
וכל הילדים ליד
המחסום התקבצו
לחוות את מהירותה
לראות את גלגליה הענקיים
בשצף קצף על פנינו חולפת
האדמה תחת רגלנו רעדה
וחיש מהר באופק היער
הרכבת נעלמה
…………………………………………………
ציפור קטנה לידי נחתה
גרעינים בדשא גילתה
הושטתי את ידי
ובשקט לחשתי
בואי על כף ידי תשבי
הציפור את בקשתי לא שמעה
התרוממה וחיש מהר נעלמה
אני בגינה הירוקה יושב
לשירת הציפורים מקשיב
בשומעי שירים שאת
זמרת הציפורים מחקים
את ילדותי הם מזכירים
גדולי המלחינים את שירת הציפורים
ביצירותיהם הנציחו
ואני כילד התפעלתי,
כיצד את שפת הציפורים הבינו
…………………………………………………
מעוף הציפורים תמיד אותי הרשים
ממרפסת ביתי אחר מעופם בפליאה עקבתי
שאלתי הכיצד הם הציפורים שמימה עפים
את מרחבי העולם ממעלה רואים
שאלתי למה אל מעופם איני יכול להצטרף
וגיליתי שלי כנפיים של ציפור חסרים
אני זוכר עץ קטן בקרבת ביתי
באביב בעלים ירקרקים התכסה
את ליבי הוא כבש
כשסתיו קרב העלים בצבע חום התכסו
ובבוא רוח הסתיו על קרקע צנחו
והעץ חסר העלים נראה עצוב
עד שבא הכפור וכיסה את ענפיו
בלובן קרח מבריק, והעץ העצוב
לפסל מרשים ביופיו דמה
שהטבע בלבד הוא יוצרו
שמחת העץ גבול לא ידע
מה יפה יותר מזיכרונות ילדות מאושרת
מה יפה יותר מאהבת אם ואב
מה יפה יותר מהתחושה
שמעולם ששום רע לך לא יעונה
לא הבנתי שזה רק חלום
שלא תמיד מתגשם,
אז לא הבחנתי
בין חלום למציאות
שהם שני עולמות שונים,
זאת למדו אותי החיים
…………………………………………………
לדעת ולחוש את היופי
זאת שאיפתי
לדעת ולגעת ביופי
זה חלומי
חלומי קטן שלי
תיקח את ידי
תיקח את ליבי
בחום תחבקני
יופי הטבע את ליבי כבש
אפי אל פרח ריחני קירבתי
את עיניי עצמתי
את ריחו המשכר
להנאתי נשמתי
יופי הטבע כפלא בעיניי
זאת מנגינת ליבי
…………………………………………………
המסר
סיפור קטן בתוכו התקפל
סיפור ילדות
אבא בספר ילדים אוחז
וקורא על ילד פוחז
ציפורניים גדולות גידל
את המספריים אי שם הסתיר
הציפורניים לגדול לא פסקו
עד שהמספריים התגלו
זה כל הסיפור
………………………………………………
שמימה הבטתי
בכוכבים הבחנתי
כשאבא הסביר
שמבני הכוכבים
צורות שונות לובשות
כך למדתי אודות
הדוב הקטן
ואודות הדוב הגדול
שבלילות בשמיים
לתומם מטיילים
ולעלם לא מתעייפים
…………………………………………………
בלילות בשמיים כוכבים אין ספור רואים
הם נוצצים ומטיילים, לעולם לא נחים
איתם הירח שאת צורתו לפרקים משנה
וכאשר בשלמותו הוא זוהר,
נראה שם איש לתומו מטייל
כאשר הייתי ילד קטן, קטן
את אבא שאלתי כיצד קורה
שהירח אינו נופל ובשמיים ממשיך לטייל
…………………………………………………
עצי השקדייה בכל הדרם פרחו
צבעם לבן וסגול את ענפיהם כיסו
ריחם המשכר מרחקים כבשו
ואני לתוכי את חלקי נושם
על פני גבעות מיוערות
ושלוחות ירוקות אני חולף
איני חדל להתפלא מיופי הנוף
רוח קלה ומרעננת נושבת
רחש העלים ועצי המחט
כמו מנגינה נוגה נשמעת
ואני מדי פעם נעמד
את עיניי עוצם
לשפת הטבע מקשיב
ומברך על האושר שזכיתי
לראות ולחוש את כל היופי
…………………………………………………
על בהונות רגלי
אני אל קן הציפורים קרב
באם הגוזלים לצפות
כיצד היא את גוזליה
הרעבים מזינה
על עקבותיה היא שבה
במזון חדש להצטייד
את רעבונם של גוזליה לספק
לכל יצור חיי עלי אדמות
יש אם אוהבת
גם לציפורים
…………………………………………………
עת ערב השמש שוקעת
את קרניה האחרונים
אל פני הים שולחת
וכאשר החשכה עולה
הים אי שם נעלם
ורק קצפו הלבן
שעל החוף מתנפץ
מזכיר שעל שפת הים
אני עומד
…………………………………………………
קרני השמש על גלי הים נישאים
לגלי הים מספרים
אנו זהובות עת השמש
ברקיע עומדת
ולאטו לעת ערב
את הצבע אנו מחליפות
לוורוד אדמוני
עד אשר השמש בכתום לוהט
באופק הים אט אט נעלמת
…………………………………………………
מעין קטן גיליתי
אל מקום נביעתו
את פי הצמדתי
במימיו הצחים
את הצמא הרוויתי
באדמה צחיחה בגני
גרעין טמנתי
במים הרוויתי
הגרעין טפח וגדל
ולפתע בגני
ניצן קטן הציץ
שיר נוגה הפיץ
אודות ניצן
שהלך וגדל
ולאחר זמן
לעץ ענק נהפך
הניצן הקטן
הלך וגדל
לעץ קטן הפך
את ענפיו
לכל עבר שלח
צלו ציפורים משך
…………………………………………
העלה בסערת רוחות
למרחקים עף
את חבריו חיפש
שם בית ומנוחה מצא